הילדים גדלו ועזבו את הבית הגדול עם החצר וההורים יצאו למסע לחיפוש דירה קטנה הממוקמת על קו הים.
ארבע שנים חיפשו את הדירה על קו הים הארוך מחיפה לאשקלון ובסוף מצאו אותה במקום טוב באמצע -
בבת ים – בקומה גבוהה שרק כביש חוף מפריד בינה לים עם מראה לים הניבט עד האופק.
איזה קבלן לא ירצה לעבוד במרפסת הזו
פינת אוכל
כהרגלי, אני חוקרת את נושא פינת האוכל והאירוח הנהוג ומגלה שביום יום יושבים לארוחה רק בני הזוג
ובכל סוף שבוע שני וגם בחגים, מתמלא הבית בהרבה ילדים ונכדים לארוחה משפחתית. אני מחליטה על אי במטבח
לישיבה יום יומית בנוסף לשולחן העגול במרפסת הצופה לים. ליום האירוח המשפחתי בגלל אילוצי גודל הדירה אני
בוחרת להציע לבעלי הבית את פתרון השולחן הקונזולי. ביום יום הוא מתחפש לרהיט בכניסה נושא פסל ומראה מעליו, וביום האירוח הוא נפתח לשולחן ל-18 איש באותו מקום כשבתקרה מחכה לו תאורה הולמת – פלא פלאים.
המשימה
המשימה היותר מאתגרת שקיבלתי הייתה תכנון הדירה כך שנוף הים ניראה מכמה שיותר חלקים של הדירה.
מהמטבח, מהסלון, מפינת האוכל, מחדר הטלוויזיה ואפילו מחדר השינה, שנמצא יותר פנימה ללא חלון לכיוון הים.
סוויטת חדר השינה זכתה לחלופות רבות שהוצגו במבטים תלת מימדיים. החלופה שנבחרה הייתה חדר שינה
שהמיטה בו נושקת לקיר חופשי עם הפנים לכיוון הים עם מעברים משני צדדיו של הקיר לחדר ארונות שמאחוריו.
על חדר הרחצה צמוד ויתרו והוא התלכד עם חדר רחצה כללי בדירה ולא תפס מקום "יקר" עם מראה לים.
בין חדר השינה לחלון לים קיים חלל נוסף- חדר הטלוויזיה והיה צורך לחשוב על מחיצה ניידת בין שני החללים
שתפתח בשליטה מהמיטה. הפתרון שנבחר היה וילון האפלה מוסט עם שלט שמאפשר האפלה של החדר.
נסו לדמיין את הרגע בשעת בין הערביים כשהווילון מוסט
וכדור צהוב כתום נראה שוקע אל הים שקיעה - חלום.